מדינת ישראל היא מדינה קטנה, אשר רוב ייצורה מיועד לייצוא וכיוון שהיצואנים מקבלים את תמורתם במטבע זר, לשער החליפין יש השפעה ישירה על רווחיותם. כך למשל אם שער החליפין יורד הרווחיות של היצואנים נשחקת, לכן הם מחפשים כיצד לצמצם את העליות והדבר הכי זמין בדרך כלל הוא נושא הכוח אדם, לכן ברגע ששער החליפין יורד ישר מתחילים לשמוע בכל החברות  אשר מייצרות לייצוא על הקפאת גיוסים , פיטורי  עובדים וכדומה.

במסגרת עבודה זו  נבדק, כיצד שינויים בשער החליפין והריבית משפיעים על שיעור התעסוקה וכן  כיצד  מגיב שוק העבודה לאור שינויים  אשר מתרחשים בשוק המט"ח.

סוגיה זו ניתנת להסבר באמצעות מספר מודלים מקרו כלכליים המציגים את הקשרים בין שוק הסחורות והשירותים ושוק העבודה לשוק הכסף ושוק המט"ח, המתייחסים למשק פתוח. יצוין כי המודלים המוצגים מושפעים ממדיניות של שער חליפין קבועה וכן ממדיניות של שער חליפין נייד.

בעבודה זאת נציג השפעת שוק המט"ח על שוק העבודה כאשר נתייחס לניתוח לפי שער חליפין נייד, כדוגמת מדיניות שער החליפין המצויה בישראל.

במדינת ישראל היה נהוג משטר של יעדי שער חליפין (ה"אלכסון") ועם הזמן רצועות הניוד של שער החליפין כל כך התרחבו עד כדי כך, שנכון להיום הבנק המרכזי אינו מתערב יותר במסחר של מטבע חוץ ושער החליפין נייד.

לפי המודלים שנציג נראה שישנו קשר שלילי בין השינוי בשער החליפין ושינויים בשיעור האבטלה, כלומר כאשר שער החליפין יורד ישנו גידול בשיעורי האבטלה ולהפך, כאשר שע"ח עולה ישנו קיטון בשיעור האבטלה. כמו כן נציג מה הם הגורמים המשפיעים על שער החליפין ומה הם הגורמים המשפעים על שיעורי האבטלה.

בהמשך ננסה לראות כיצד הספרות המקצועית מנסה להסביר את הקשרים בין שוק המט"ח ושוק העבודה לאור השינויים הכלכלים אשר מתרחשים במדינת ישראל ובעולם בעשרים שנה האחרונות.

הנתונים בהם נעשה שימוש הם נתונים רבעוניים ממרץ 1987 עד מרץ 2007.

על מנת לבחון את שאלת המחקר נעשה שימוש במודל רגרסיה ליניארית בה נבחן את המשתנה שער החליפין כמסביר/מנבא את המשתנה שיעור האבטלה. מודל רגרסיה ליניארית זה נבחן ע"פ המודל הבוחן את מידת הניבוי של המשתנה המסביר את המשתנה המוסבר על פני כל המדגם ( 81 רבעונים/מקרים)