שנים רבות עברו מאז פרשת אלטלנה ורבים אינם מכירים את הפרשיה וכן הפרטים אודותיה סותרים ובלתי מדויקים, למשל עדיין לא נתגלתה כל ראייה שלמנחם בגין הייתה תוכנית למרד.

עבודת סמינריון זו בוחנת את אירוע אלטלנה-פריט זיכרון או היסטוריה נשכחת?

שנים רבות עברו מאז פרשת אלטלנה ורבים אינם מכירים את הפרשיה וכן הפרטים אודותיה סותרים ובלתי מדויקים, למשל עדיין לא נתגלתה כל ראייה שלמנחם בגין הייתה תכנית למרד. השאלה הנשאלת אילו נרטיבים (של האצ"ל או של בן- גוריון) נצרבו בזיכרון החברתי שנים רבות לאחר האירוע? מדוע זוכרים דווקא נרטיב זה? וכי מדוע אירוע זה נשכח מהזיכרון הקולקטיבי הישראלי?

פרשיית אוניית אלטלנה. הנה אחת הפרשות העצובות בהיסטוריה החדשה של ארץ ישראל כאשר ב- 20 ביוני 1948, נפתחת אש על ספינת האצ"ל. על-פי ההסכם, ארגון האצ"ל היה אמור להפסיק כל פעולה של רכישת נשק באופן עצמאי.

בעקבות כך ניסה מנחם בגין, מפקד האצ"ל, לעכב את הגעתה של הספינה לארץ ומשלא הצליח נערכה פגישה בנושא בין ראשי האצ"ל ובין ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון אשר לא הובילה לפשרה ולכן עם הגיעה האונייה לתל אביב, הוציא בן-גוריון הוראה להפגיז את האנייה.

בגין, שעלה לפני כן על סיפון אלטלנה, אסר על אנשיו להגיב כדי לא להחריף את העימות. למרות שהונף דגל לבן לאות כניעה, לא פסקה האש שנורתה לעבר הניצולים, שהיו בלתי חמושים. 16 אנשי אצ"ל נהרגו במהלך ההפגזה, חלקם ניצולי שואה מתנדבים באצ"ל וכן שלושה מחיילי צה"ל.

הבדיה, אם כן של ראש הממשלה הראשון, על פי כץ, עלתה במחיר חייהם של עשרים יהודים חפים-מפשע ואובדן אונייה על נשקה רב הערך, בשעה קריטית למדינת ישראל.

המחקר הנוכחי בחן את פרשת אלטלנה בהתייחס לאילו מהנרטיבים (של האצ"ל או של בן- גוריון) נצרבו בזיכרון החברתי עשרות שנים לאחר האירוע ? מדוע זוכרים דווקא נרטיב זה ? וכי מדוע אירוע זה נשכח מהזיכרון הקולקטיבי הישראלי ?

לשם בחינת הסוגיה הופץ שאלון בקרב נחקרים. השאלון כלל 6 שאלות בנוגע לפרשת אלטלנה. במסגרת המחקר הנוכחי חולק המדגם לשניים: נחקרים שהכירו את פרשת אלטלנה ונחקרים אשר לא הכירו את הפרשה .