בתרבויות מוסלמיות שונות יש שוני משמעותי בערכים דתיים, חברתיים ותרבותיים, אבל האמונה הרווחת מאפיינת כללים זהים בעיצוב צורת המגורים מקצה אחד של העולם האסלאמי ועד לאחר. עובדה זו תקפה בתרבויות אסלאמיות באשר הן, אורבאניות או כפריות.
עבודת סמינריון זו דנה בתמורות המבנה הפיזי של בית המגורים הערבי- הכפרי, כפועל יוצא של שינויים במעמד האישה הערבייה בישראל.
בידוד האישה, הלכה למעשה מכונה "בורדהא" . ה"בורדהא" היא מרכיב חשוב בחיי המוסלמי ומערכי החברה המנחים אותו.
היא מתפקדת ככלי של הגנה על האישה מפני גברים זרים, יוצרת מכנה משותף חברתי – נשי, ושימור של ערכי כבוד המשפחה
ה"בורדהא" משמעו המילולי – וילון, מתייחס גם להפרדה הפיזית של מתחמי החיים וגם להסתרת הגוף. במובן הרחב המושג מתייחס גם לאמונות והערכים הנוגעים להתנהגות האישה, האיסורים החלים על תנועתה, ואופן בידולה החזותי מהגבר.
השימוש של האישה בחלל (בתחום הפרטי והציבורי כאחד) יובן כחלק מקודים התנהגותיים שלה בייחסה לגבר, ולהיפך. אופייה הפטריאכלי של החברה המסורתית מייצרת דיכוטומיה וירטואלית חד משמעית בין המינים ושם את האישה כבעלת שני תפקידים בלבד- אם ורעייה.
עשוי להיות חדר שיגרתי, מבנה נפרד, מישטח או וירנדה, בקרב העניים, מקום לערסל מחוץ לבית. שם הגברים משוחחים, מעשנים, עובדים, נחים, מארחים וישנים, במקום זה לאישה אין דריסת רגל.
משקי בית עניים, יתכן, ונעדרים חדרים נפרדים לגברים, החלוקה מושגת באופן סימלי ע"י תליית וילון המחלק את חלל המגורים לשניים.
נשות משק הבית מתקיימות באופן נפרד במסגרת החצר והחדרים הפנימיים שם הם מסורות למטלות המשק, גידול הילדים, ובאופן כללי זהו המקום בו הם מבלות את רוב חייהן. ה"ז'נאנה" מורכב מחדרים פנימיים בחלק האחורי של הבית. ה"דאלאן"-וירנדה (מקורה) בין החדרים וכן ה"אהז'אן" החצר הפנימית משמשת לפעילות משק הבית כגון: בישול, כביסה וייבוש התבואה.
הכניסות לבית הן בדר"כ עקיפות או בנויות באופן שחוסמות את המבט לחצר הפנימית, בכך מושגת הההפרדה בין הציבורי לפרטי.
מטרתו של מחקר זה היא לזהות, לאפיין ולסכם את המידע על תכונות הבית הכפרי- מסורתי בהתייחס למעמד האישה הערבייה. מחקרים וסקרים רבים העוסקים בתמורות בכפר הערבי בחנו את הסיבות ותמורות בתכונה זו או אחרת של הכפר.
עבודה זו תבחן ותסכם את מכלול השינויים ויחסי הגומלין בין המרחב הביתי לבין מעמד האישה הערבייה. לשם כך יש צורך לבחון את המרחב הביתי כיום לאור המבנה הביתי שהיה קיים בעבר.
העבודה הנוכחית אם כן, כוללת הצגת ספרות המתארת והמסבירה את מבנה הכפר הערבי ובית המגורים הערבי הטיפוסי וכן מחקר שדה אשר כלל צילום בתי מגורים ערביים עכשוויים. באמצעות הספרות המקצועית וכן תיעוד וצילום הבתים הערבים וניתוח המבנה הפיזי נעמוד על השנויים והתמורות במבנה הפיסי של הבית הערבי, בהקשר למעמד האישה בחברה הערבית-מוסלמית.
1. מבוא
2. תפקיד האישה באפיונו המרחבי של בית המגורים הערבי המסורתי.
2.1 רקע - הדת האסלאמית כמתווה אורחות חיים ואפיונים מרחביים.
2.2 הפרדת (סגרגציה) האישה באסלאם
2.3 מתחם האישה בבית האסלאמי
2.4 תכני המסורת המכתיבים את הגישה המרחבית בעיצוב הבית.
2.4.1 ה"בורדהא"
2.4.2 השפעות ה"בורדהא"
2.4.3 הסטטוס, הכלל, ושינויים במעגל החיים
2.4.4 חלוקת העבודה
2.4.5 תעסוקת הנשים והכנסתן
2.4.6 ה"רשת החברתית" של הנשים.
2.5 המגורים הכפריים והמרחב הגנדריאלי.
2.5.1 רכיבי הבית: ה"מרדנה"
2.5.2 ה"בייתק"
2.5.3 "בייתק קום גהר"
2.5.4 ה"זנאנה"
2.5.5 החדרים הפנימיים
2.5.6 תברואה
2.5.7 הכניסה.
2.6 התפתחות והתארגנות של בתי המגורים המסורתיים.
2.6.1 ה"בורדהא" והחלל הציבורי
3. שינויים במעמד האישה הערבייה בישראל
4. שינויים במרחב הבית הכפרי
5. מחקר שדה: הקשר בין השינויים במרחב הפיזי הכפרי לשינויים במעמד האישה
5.1 רקע ומתודולוגיה
5.1 ממצאים
6. סיכום
7. רשימת מקורות
8. נספחים