עלייה בשימוש בסקרים אינטרנטיים בעולם המערבי ככלל ובישראל בפרט, מעלה שאלות בנושא הלגיטימיות של כלי זה לאיסוף נתונים למחקרי שוק וסקרי דעת קהל שאלות כגון ייצוגיות הדגימה ותוקף הממצאים.

עבודת סמינריון זו בוחנת את הקשר בין סירוב להשתתף בסקר ושיעור אי התשובה לבין תשאול שאלות בנושאים רגישים בסקרי טלפון לעומת סקרי אינטרנט.

אחת הבעיות העולות משימוש בסקרים אינטרנטיים וסקרים אחרים כגון סקר פנים מול פנים או סקר טלפוני הם השימוש בשאלות רגישות. ככלל, שאלונים נוטים להפיק במידה מועטה מדיווח אודות פרטים רגישים בעת סקר-ראיון אשר משפיע גם על הדיווח הרצוי בעת הסקר.

המחקר הנוכחי עושה שימוש בסקר טלפוני ואינטרנטי על מנת לבחון השפעות של דיווח מידע רגיש על חוסר הענות להשיב ולשתף פעולה במסגרת הסקר.

שאלות בנושאים רגישים הן שכיחות בסקרי בית. שאלות יכולות להיות רגישות באם הנסקר תופס אותן ככאלה כגון דיווח על התנהגויות לא רצויות ובלתי נורמטיביות, נטילת תרופות, הצבעה בבחירות ועוד. כל אדם מתייחס לשאלות רגישות בצורה שונה ויש אשר יתפסו שאלה מסוימת כרגישה ויש אשר לא.

כמו כן, רבים נוטים שלא לענות על שאלות רגישות, למשל אלו העושים שימוש בסמים, לא ידווחו על שימוש בסמים במהלך הסקר. יחד עם זאת יש מספר שיטות המקלות על הנסקר את הדיווח הרגיש, למשל סקרים אינטרנטיים, בהם אין הנסקר במגע עם הסוקר והוא עונה לסקר באמצעות המחשב.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין סירוב להשתתף בסקר ושיעור אי התשובה לבין תשאול שאלות בנושאים רגישים בסקרי טלפון לעומת סקרי אינטרנט.

הסוגיה המחקרית נבחנה בקרב 120 נבדקים: 60 באמצעות האינטרנט ו 60 בפנייה טלפונית.

כלי המחקר היה שאלון המחקר אשר כלל שני חלקים:

חלק א – שאלות אישיות: שאלות 1-9 :מין, גיל, השכלה, מצב משפחתי, מס' ילדים הכנסה ועוד.

חלק ב – שאלון שביעות רצון מהעבודה (שאלות 1-6)

במסגרת המחקר נבדקו 2 השערות מחקר:

השערה ראשונה – יימצא שבסקר טלפוני יטו יותר נחקרים שלא להשיב על שאלות רגישות מאשר נחקרים שמשיבים בסקר אינטרנטי.

השערה שנייה- יימצא כי שיעור הנענים לסקר אינטרנטי יהיה גדול יותר מאשר הנענים לסקר טלפוני תגדיל את שיעור ההיענות.

השערה שלישית :  לא יימצאו הבדלים בין סקר טלפוני לסקר אינטרנטי במידת ההיענות להשיב לשאלות שאינן רגישות.