מדיניות דיבידנד היא אחד הנושאים החשובים ביותר להתייחסות נרחבת בספרות פיננסית מודרנית ואחד אחד הנושאים שנחקרו באינטנסיביות בהתייחס למימון חברות.
עבודה זו הינה סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת היבטים בחלוקת דיבידנד בחברות ציבוריות
ניתן להגדיר מדיניות דיבידנד כמדיניות החברה ביחס לגובה הדיבידנד לבעלי המניות. גודל, גיל, ורווחיות של החברה הם הגורמים העיקריים למדיניות דיבידנד בקרב חברות. בנוסף, פוטנציאל צמיחה, אי ודאות של תזרים מזומנים, מבנה ממשל, סיכונים פיננסיים מהווים גם גורמים המשפיעים על מדיניות הדיבידנד.
דיבידנדים משחקים תפקיד מרכזי בשווי המניות, מאחר והם מספקים הבטחה לתשלום עתידי וככל שהתשלום גדול יותר, כך גדל הערך של המניות של בעלי המניות . הדיבידנדים מספקים מידע רב ערך על הערכת ההנהלה את הרווחיות העתידית של החברה. כמו כן, נטען כי המשקיעים עשויים להשתמש בהודעות דיבידנד כמידע כדי להעריך את מחיר המניה של החברה וכן טענו כי תשואת דיבידנד גבוהה תמקסם את הערך של החברה. המשכיות הדיבידנדים משקפת את יציבות הרווחים של החברה וצמיחה מתמדת. נתונים אלו מעניקים למשקיעים ביטחון, כי הם יקבלו שיעור תשואה קבוע מובטח כמעט על ההשקעות שלהם.
מדיניות דיבידנד למעשה עשויה למזער את האינטרסים המנוגדים של בעלי המניות והמנהלים , כלומר תשלום דיבידנד עלול ליצור סכסוכים בין המנהלים ובעלי המניות מאחר המנהלים מוכנים יותר כדי לשמור על משאבים במקום לשלם דיבידנדים.
מדיניות הדיבידנד נקשרת במידה פחותה עם רווח נקי. לא נמצאה השפעה חזקה על הצמיחה העתידית של החברה כן נמצאה קורלציה שלילית משמעותית עם המינוף של החברה, מזומנים למניה וערך המניות.
היבטים בחלוקת דיבידנד
הקשר בין חלוקת דיבידנדים על רווחיות החברה
ביבליוגרפיה