ערביי ישראל/מגזר ערבי
מציג 21–30 מתוך 316 תוצאות
-
דיוקנו של איש החינוך בחברה הערבית –זיקה בין תרבות, חברה והוראה
מעמדו האישי והציבורי המעורער של המורה המתאפיין בחוסר כבוד כלפיו, זלזול ואף דחייה מעלה את השאלה מהם בעצם המניעים המובילים את פרחי ההוראה לבחירה במקצוע ?
עבודה זו בחנה את תפיסתו החינוכית, חברתית של המורה הערבי .
-
דמוקרטיה וביטחון לאומי- חקירת חשודים
מאז קום המדינה חקר, תוך שימוש בדרכי חקירה אגרסיביות , שירות הביטחון הכללי (השב"כ) חקר עשרות אלפי פלסטינים שנחשדו בפעילות עוינת. שיטות חקירה אלו בשב"כ נועדו לשמור על בטחון ולהתמודדות עם נגע הטרור.
שאלת המחקר בה תעסוק העבודה הנוכחית היא האם חקירת חשודים של חוקרי השב"כ פוגעת בערכי הדמוקרטיה הישראלית?
-
דמוקרטיה וביטחון לאומי- חקירת חשודים – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת האם חקירת חשודים של חוקרי השב"כ פוגעת בערכי הדמוקרטיה הישראלית?// דמוקרטיה ישראלית/
ישראל כמדינה דמוקרטית/
ארגוני זכויות האדם בישראל/
קדושת הביטחון במדינת ישראל/
ועדת לנדוי (1987)/
מסקנות הועדה/
פסיקת בג"ץ לאחר וועדת לנדוי/
אכיפת חקיקת בג"צ/
פרשת נאספו (1980)/
פסיקות בג"ץ/
עתירות של ארגוני זכויות האדם/
חקירות בשב"כ// -
דמות הגבר הערבי ישראלי כפי שבאה לידי ביטוי בסדרות "עבודה ערבית " ו"התסריטאי" של סייד קשוע
סייד קשוע, סופר, עיתונאי פובליציסט בעל טור בעיתון הארץ, תסריטאי ערבי ישראל מוסלמי אשר נולד וגדל בטירה, מצליח לחדור לפריים טיים בטלוויזיה הישראלית ב-2007 באמצעות הסדרה "עבודה ערבית". חמש עונות והסדרה עטורת הפרסים הפכה להצלחה גדולה. באוקטובר 2015 עולה בערוץ אחד ובערוץ השני הסדרה "התסריטאי"- עונה אחת, המבוססת על חייו של קשוע כיוצרה של הסדרה "עבודה ערבית" .
שאלת המחקר היא באיזה אופן מיוצגת הדמות של הערבי הישראלי בסדרות הטלוויזיה הישראלית "עבודה ערבית" ו"התסריטאי" של סייד קשוע?
-
דפוסי המאבק של התנועה בתחום של חוק המעמד האישי ובחינת הישגיה מול המגבלות במרוקו
התנועה הפמיניסטית המרוקאית מאז הקמתה באמצע שנות ה-40 הארבעים של המאה שעברה, התפתחה סביב קוד דיני המשפחה, כאשר זכויות משפטיות תמיד היוו עדיפות במאבקן של נשים מרוקאיות. זכויות אלה הפכו מרכזיות עם הגישה הגוברת של נשים לחנוך, השכלה ועבודה.
העבודה בוחנת את דפוסי המאבק של התנועה בתחום של חוק המעמד האישי, הישגיה מול המגבלות לנוכח העדכונים שהתבצעו בחוק.
-
דרוזים בגולן לעומת דרוזים מהגליל: ההבדל בתהליך גיבוש הזהות – סקירת ספרות
זהות מוגדרת כזהות של הפרט המתבססת והשואבת את מרכיביה מהזהות של הקבוצה שאליה הוא משתייך. הזהות הקבוצתית הבסיסית מורכבת מאלמנטים ומהזהויות שהיחיד חולק עם אחרים מרגע לידתו כגון: המשפחה שאליה נולד. הפונקציות של הזהות הקבוצתית הבסיסית קשורות לתחושת השייכות שלו ולאיכות הערכתו העצמית.
סקירת ספרות זו דנה בתהליכי גיבוש הזהות העצמית של דרוזים ברמת הגולן ושל דרוזים אחרים בישראל
-
האדמה בתקופת הישוב כמיתוס – סקירת ספרות
בעיית הזכות על הקרקעות בארץ ישראל החלה עם הקמת המפעל הציוני בארץ. בעימות בין שני העמים, סוגיית הקרקעות היוותה סלע מחלוקת עיקרי. ראשיתו של המאבק היה בשלהי השלטון העותמאני והוא נמשך לאורך כל ימי המנדט הבריטי .
סקירת ספרות הבוחנת את נושא מיתוס האדמה בתקופת הישוב.
-
האישה באיראן לעומת האישה הערבייה (מוסלמית) בישראל : הבדלים במעמדן – סקירת ספרות
סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את ההבדלים במעמדה של האישה באיראן לעומת האישה הערבייה (מוסלמית) בישראל.//איראן – רקע כללי
/הקהילה הערבית – מוסלמית בישראל – רקע כללי
/קווי שוני ודמיון בין מעמד האישה באיראן לעומת האישה הערבייה בישראל
/מעמד האישה באיראן
/מעמד האישה הערבייה (מוסלמית) בישראל// -
האישה בחברה הדרוזית
למרות תהליכי הליברליזציה שמתרחשים בעדה, מיקומה של האישה בתחתית ההיררכיה החברתית- דתית והדרתה מהמרחב הציבורי עדיין לא השתנו. החברה הדרוזית השמרנית מתקשה לקבל את השינויים בתפקידים המסורתיים של האישה
מטרת המחקר להציג מעמד האישה הדרוזית בכלל, ועל כניסתה לשוק העבודה בפרט.
-
הבדלים במעמדה של האישה באיראן לעומת האישה הערבייה (מוסלמית) בישראל
האידיאולוגיה של התנועה האסלאמית באיראן היא אנטי פמיניסטית ובכלל זה היחס לנשים על פי אידיאולוגיה זו שחרור הנשים הוא שורש הרע הפוגע בחברה האסלאמית, ועל המשפחה הפטריארכאלית כמו כן הפמיניזם מזוהה על המערב האימפריאליסטי הכובש. האסלאמיים מבטיח לנשים זכויות וחובות כפי שנקבעו על ידי האל אשר משחרר אותן מהשתתפות בחברה, בפוליטיקה.
השאלה הנשאלת היא ,האם מעמד האישה זהה בכול החברות האסלאמיות ? מהם השינויים שהתחוללו במהלך השנים במעמד האישה בחברה האסלאמית לאור רוח המודרניזם והשפעת המערב על המזרח וכיצד הם באים לידי ביטוי במעמד האישה באיראן לעומת מעמד האישה הערבייה בישראל ?